ניתוח סרט תיעודי - תיכון ההזדמנות האחרונה
1.נקודת המבט של הבמאי:
הוא בעד התלמידים, לא מפיל את אשמת כשלונותיהם עליהם אלא על נסיבות חייהם ועל עברם.
הוא נגד מערכת החינוך כולה, מפיל חלק גדול מהאשמה על מערכת החינוך כולה (אופי בתי הספר הקודמים, היחס של המורים הקודמים אליהם).
טענתו העיקרית היא שאם התלמידים מספיק ירצו להצליח, יעבדו קשה למען זה ויקחו את עצמם בידיים, הם אכן יצליחו להשיג את מטרתם, גם אם אחרים (כולל מורים) , לא האמינו בהם, הם עדיין מסוגלים להצליח, כל עוד לא יוותרו.
כאשר מורים מראים כלפי התלמידים שלהם תמיכה, הערכה, אהבה, אמונה בהם, מעודדים אותם, נותנים להם יחס אישי, נקשרים אליהם, גורמים להם להאמין בעצמם ומלווים אותם לאורך כל הדרך, הסיכויים של התלמידים להצליח עולים בצורה משמעותית ביותר ( אפילו מ- 0% ל- 100% ).
אבל סופו של דבר לאחר כל המאמצים/מכשולים שהמורים סיפקו עבורם, הם מחליטים מה יעלה בגורלם, הכל תלוי בתלמיד בעצמו וברצונו להצליח, לא בחוכמתו,עברו או התנהגותו.
בנוסף הבמאי מעביר ביקורת על עולם המורים וההורים, שחלקם לא מאמינים בילדם ותלמידם, יותר מכך, גורמים להם להרגיש נחותים וחסרי יכולת, מעליבים אותם, לא מראים כלפיהם אכפתיות ואמונה.
המסר של הבמאי הוא שלא משנה כמה מכשולים עברת בדרך שלך, וכמה מצבך לא טוב כרגע, זה לגמרי יכול להשתנות ואתה יכול להגיע כמה רחוק שרק תרצה, אם רק תרצה.
2.מאפיינים של סרט דוקומנטרי:
1. גיבור- בסרט ישנם כמה גיבורים, אשר מהווים מוקד לזיהוי. בשל השוני שלהם והקשיים השונים שהם מתמודדים עימם, כל אחד מאיתנו יכול להזדהות עם אחד מהם לפחות, כזה שהכי קרוב לסיפור שלו. הגיבורים הם דמויות להערצה והערכה והם נותנים לנו דוגמא והשראה לחיים.
הגיבורים: מתן אלבז, מירי אלבז, יניב גלנטי, עידן לוי, אינה יאקימאצ'וק, רות רווה וחילי טרופר.
2. תהליך- הסרט הוא בעצם תהליך של תלמידי ומורי בית הספר ברנקו וייס, בו הם הופכים מאנשים ללא אמונה, מתוסכלים, עם חלומות לא ממוששים ומלאים בכשלונות לאנשים שמאמינים בעצמם, הצליחו במטרות שהציבו לעצמם ונמצאים בדרך להשגים את חלומם, הסרט ליווה אותם מרגע התחלת התהליך עד לסופו, תיעד את כשלונותיהם ואת הצלחתם.
3. נקודת המבט של הבמאי- הסרט הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, כי יש בתוכו הרבה טיעונים ודעות המוכנסות באופן שלא נשים הרבה לב לכך. (מצדד את התלמידים ומראה את צדדיהם הטובים בעיקר, מראה אותם כחסרי אונים, חפים מאשמה).
3. אלמנטיים יצרתיים:
תאורה( דמויות חשוכות על רקע של שקיעה)- יוצרת אווירה דרמתית ומרגשת, מוסיף לסצנה יופי ורגש( כמו במציאות כשאר אנו מסתכלים על הזריחה/ שקיעה, זה מרגש אותנו).
מוזיקה (מוזיקה דרמטית ועצובה, הכוללת צלילי פסתנר)- מוספת בעיקר ברגעים שאמורים לרגש את הצופה כמו: שיחה על החיים הקשים של הדמויות עם הדמויות, רגעים בהם הדמויות עצמם מורגשים או קשה להם). מוסיף לסרט דרמה, הזדהות, ועומק.
קריינות(קול גברי המדבר על רקע הסרט)- לספר לנו את הבלתי-נראה ואנו לא יכולים לדעת מבלי הקריינות כגון: עבר של דמות, מחשבותיו ורגשותיו של דמות, אופיו, קשייו, הסבר מפורט ומובן על המתרחש כעלילה. הקריינות תורמת בכך שהיא מסבירה לצופה את כל פרטי הסרט ובכך הצופה מבין, מה שהקריין אומר הוא לפי רצונו ונקודת מבטו של הבמאי לכן הוא אומר לנו מה לחשוב.
צילום ( .C.U)-צילום מקורב של הדמויות, תורם לסרט בכך שהוא מדגיש את רגשות והבעות פניו של הדמות ובכך מעצים את הרגש, מעניין יותר וגורם לצופה להזדהות עם הדמות( הרגשה של קרבה).
צילום (O.S)- מעבר לכתף של אחד מהמשתתפים בשיחה רואים את השני והוא האובייקט המכוון שעליו מתמקדים בסצנה ומדברים עליו ועל סיפורו, היחס של העלילה מופנה אליו.
יחסים בתוך המסגרת: (בסצנות מסויימות)
הבדלי גדלים משמעותיים ובעלי מסר.
-הגודל הענק של הרי המדבר והגודל הקטן של האנשים ביחס להר- מראה כמה כל אחד מאיתנו וכחברה קטנים ביחס למה שסובב אותנו ולעולם כולו.
- ילדה ששרה על רקע מבנה של בית ספר, הילדה נראת קטנה ביחס למבנה שמאחוריה- נותן הרגשה שהממסד, הרשויות, הממשלה וכל סמכות אחרת הרבה יותר גדולה, עוצמתית ובעלת כוח מאיתנו.
שימוש בשפה אסתטית: (בסצנות מסויימות)
ניגודיות צבעים בולטת המעוררת רגש והתחברות לסיפור.
- הירח על רקע חשיכת הלילה, נותן הרגשה של תקווה, שלווה, רוגע ונחמה.
- חולצה שחורה על רקע לבן, מצביע על שוני, הבדל, פער.
4.דוקו- אקטיביזם: הבמאי של הסרט מתערב במציאות החברתית פוליטית, משנה אותה, הוא לא פאסיבי אלא אקטיבי.
בסרט הזה הבמאי לא מחולל שינוי כלשהו בסביבה שלו, אלא רק מתעד ומראיין את הדמויות המשתתפות בסרט.
דוגמא מהסרט "המדריך למהפכה": דורון הבמאי לא רק מצלם אירועים והתרחשויות מהמציאות, אלא הוא יוצר את המצבים האלה במציאות על ידי יוזמתו האישית( יוזם מחאות, מתקשר לאנשים, משתףף כחלק מישיבות חשובות) וכל זה כדי לשנות את המציאות הפוליטית חברתית של תאגיד השידור, ובסופו של דבר מצליח, לאחר המון מאבקים וקשיים.
הוא בעד התלמידים, לא מפיל את אשמת כשלונותיהם עליהם אלא על נסיבות חייהם ועל עברם.
הוא נגד מערכת החינוך כולה, מפיל חלק גדול מהאשמה על מערכת החינוך כולה (אופי בתי הספר הקודמים, היחס של המורים הקודמים אליהם).
טענתו העיקרית היא שאם התלמידים מספיק ירצו להצליח, יעבדו קשה למען זה ויקחו את עצמם בידיים, הם אכן יצליחו להשיג את מטרתם, גם אם אחרים (כולל מורים) , לא האמינו בהם, הם עדיין מסוגלים להצליח, כל עוד לא יוותרו.
כאשר מורים מראים כלפי התלמידים שלהם תמיכה, הערכה, אהבה, אמונה בהם, מעודדים אותם, נותנים להם יחס אישי, נקשרים אליהם, גורמים להם להאמין בעצמם ומלווים אותם לאורך כל הדרך, הסיכויים של התלמידים להצליח עולים בצורה משמעותית ביותר ( אפילו מ- 0% ל- 100% ).
אבל סופו של דבר לאחר כל המאמצים/מכשולים שהמורים סיפקו עבורם, הם מחליטים מה יעלה בגורלם, הכל תלוי בתלמיד בעצמו וברצונו להצליח, לא בחוכמתו,עברו או התנהגותו.
בנוסף הבמאי מעביר ביקורת על עולם המורים וההורים, שחלקם לא מאמינים בילדם ותלמידם, יותר מכך, גורמים להם להרגיש נחותים וחסרי יכולת, מעליבים אותם, לא מראים כלפיהם אכפתיות ואמונה.
המסר של הבמאי הוא שלא משנה כמה מכשולים עברת בדרך שלך, וכמה מצבך לא טוב כרגע, זה לגמרי יכול להשתנות ואתה יכול להגיע כמה רחוק שרק תרצה, אם רק תרצה.
2.מאפיינים של סרט דוקומנטרי:
1. גיבור- בסרט ישנם כמה גיבורים, אשר מהווים מוקד לזיהוי. בשל השוני שלהם והקשיים השונים שהם מתמודדים עימם, כל אחד מאיתנו יכול להזדהות עם אחד מהם לפחות, כזה שהכי קרוב לסיפור שלו. הגיבורים הם דמויות להערצה והערכה והם נותנים לנו דוגמא והשראה לחיים.
הגיבורים: מתן אלבז, מירי אלבז, יניב גלנטי, עידן לוי, אינה יאקימאצ'וק, רות רווה וחילי טרופר.
2. תהליך- הסרט הוא בעצם תהליך של תלמידי ומורי בית הספר ברנקו וייס, בו הם הופכים מאנשים ללא אמונה, מתוסכלים, עם חלומות לא ממוששים ומלאים בכשלונות לאנשים שמאמינים בעצמם, הצליחו במטרות שהציבו לעצמם ונמצאים בדרך להשגים את חלומם, הסרט ליווה אותם מרגע התחלת התהליך עד לסופו, תיעד את כשלונותיהם ואת הצלחתם.
3. נקודת המבט של הבמאי- הסרט הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, כי יש בתוכו הרבה טיעונים ודעות המוכנסות באופן שלא נשים הרבה לב לכך. (מצדד את התלמידים ומראה את צדדיהם הטובים בעיקר, מראה אותם כחסרי אונים, חפים מאשמה).
3. אלמנטיים יצרתיים:
תאורה( דמויות חשוכות על רקע של שקיעה)- יוצרת אווירה דרמתית ומרגשת, מוסיף לסצנה יופי ורגש( כמו במציאות כשאר אנו מסתכלים על הזריחה/ שקיעה, זה מרגש אותנו).
מוזיקה (מוזיקה דרמטית ועצובה, הכוללת צלילי פסתנר)- מוספת בעיקר ברגעים שאמורים לרגש את הצופה כמו: שיחה על החיים הקשים של הדמויות עם הדמויות, רגעים בהם הדמויות עצמם מורגשים או קשה להם). מוסיף לסרט דרמה, הזדהות, ועומק.
קריינות(קול גברי המדבר על רקע הסרט)- לספר לנו את הבלתי-נראה ואנו לא יכולים לדעת מבלי הקריינות כגון: עבר של דמות, מחשבותיו ורגשותיו של דמות, אופיו, קשייו, הסבר מפורט ומובן על המתרחש כעלילה. הקריינות תורמת בכך שהיא מסבירה לצופה את כל פרטי הסרט ובכך הצופה מבין, מה שהקריין אומר הוא לפי רצונו ונקודת מבטו של הבמאי לכן הוא אומר לנו מה לחשוב.
צילום ( .C.U)-צילום מקורב של הדמויות, תורם לסרט בכך שהוא מדגיש את רגשות והבעות פניו של הדמות ובכך מעצים את הרגש, מעניין יותר וגורם לצופה להזדהות עם הדמות( הרגשה של קרבה).
צילום (O.S)- מעבר לכתף של אחד מהמשתתפים בשיחה רואים את השני והוא האובייקט המכוון שעליו מתמקדים בסצנה ומדברים עליו ועל סיפורו, היחס של העלילה מופנה אליו.
יחסים בתוך המסגרת: (בסצנות מסויימות)
הבדלי גדלים משמעותיים ובעלי מסר.
-הגודל הענק של הרי המדבר והגודל הקטן של האנשים ביחס להר- מראה כמה כל אחד מאיתנו וכחברה קטנים ביחס למה שסובב אותנו ולעולם כולו.
- ילדה ששרה על רקע מבנה של בית ספר, הילדה נראת קטנה ביחס למבנה שמאחוריה- נותן הרגשה שהממסד, הרשויות, הממשלה וכל סמכות אחרת הרבה יותר גדולה, עוצמתית ובעלת כוח מאיתנו.
שימוש בשפה אסתטית: (בסצנות מסויימות)
ניגודיות צבעים בולטת המעוררת רגש והתחברות לסיפור.
- הירח על רקע חשיכת הלילה, נותן הרגשה של תקווה, שלווה, רוגע ונחמה.
- חולצה שחורה על רקע לבן, מצביע על שוני, הבדל, פער.
4.דוקו- אקטיביזם: הבמאי של הסרט מתערב במציאות החברתית פוליטית, משנה אותה, הוא לא פאסיבי אלא אקטיבי.
בסרט הזה הבמאי לא מחולל שינוי כלשהו בסביבה שלו, אלא רק מתעד ומראיין את הדמויות המשתתפות בסרט.
דוגמא מהסרט "המדריך למהפכה": דורון הבמאי לא רק מצלם אירועים והתרחשויות מהמציאות, אלא הוא יוצר את המצבים האלה במציאות על ידי יוזמתו האישית( יוזם מחאות, מתקשר לאנשים, משתףף כחלק מישיבות חשובות) וכל זה כדי לשנות את המציאות הפוליטית חברתית של תאגיד השידור, ובסופו של דבר מצליח, לאחר המון מאבקים וקשיים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה